הגעלת כלים

המועצה הדתית עורכת הגעלת כלים ברחבי השכונות ביישוב. לפי הפירוט הבא
מי שמעוניין לבצע הכשרה והגעלת כלים בביתו, יוכל להתעדכן המידע המלא המופיע בתחתית עמוד זה
 
 
 
 
למעוניינים בכך, אנו  מצרפים כאן תיאור פשוט וברור כיצד ניתן לבצע הגעלת כלים עצמאית בבית.
 
נא גלגלו מטה בדף זה כדי לראות הוראות ותמונות.
נתחיל בהסבר ע"י סרטון וידאו להכשרת כלים ע"י הרב אליהו שליט"א:
חלון פנימי (iframe)
 
*****
 
להדרכה איך מכשירים כלים.. בתמונות במצג ידידותי - לחץ כאן 
למעבר למידע נוסף לגבי  לפסח 2021 לחץ כאן 
הגעלת כלים.
ישנן שתי דרכי הכשרת כלים: א. הגעלה.
ב. ליבון.( ליבון קל וליבון חמור)
, משמעותה: הפלטת האיסור אל תוך המים. (רמ"א תנ"א, ג')
, משמעו: שריפת האיסור.
כאשר מגעילים כלי צריך להקפיד על  אחת משלוש האפשרויות:
להגעילו, רק לאחר שעברו 24 שעות מהשיום האחרון בחם.
לפגום את מי ההגעלה, באמצעות סבון, אבקת כלים וכדו'.
לדאוג שתהיה כמות המים פי- 60 מנפח שלדת הכלי, שמגעילים.
הדרך המעשית ביותר, הא פגימת טעם המים ע"י, סבון וכדומה. הכלי הגדול שבתוכו מגעילים את כלי החמץ, צריך להיות כשר לפסח. אם אין כלי כזה, לוקחים כלי חמץ, שלא השתמשו בו ביממה האחרונה, ממלאים אותו מים עד שפתו, מרתיחים את המים ומאפשרים להם לגלוש, ע"י הנחת אבקת קפה,  כשרה לפסח, או חומר כלשהו שיצור גלישה.  וכך הוכשר כלי זה לפסח.
                  העקרון הבסיסי הפועל בהכשרת כלים הוא: כבולעו – כך פולטו!
לדוגמה: כלי שבשלו בו חמץ, טעון הגעלה. כלי שהשתמשו בו בצלייה – ליבון.
אין להשתמש בכלי לפני ההגעלה 24 שעות, או לפגום את המים, כנ"ל. הכלי חייב להיות נקי. אם יש בו כתמי פיח, צריך ללבנו על הלבה הגבוהה ביותר שבכיריים של הגז. לליבון יש כמה יתרונות:
אין צורך בניקוי מוקדם של הכלי. שכן, האש שורפת.
אין צורך להמתין 24 שעות מן השימוש האחרון בחמץ.
ניתן לבצעו גם בחול המועד, אף לדעת הרמ"א (תנ"ב, א') בעוד שהגעלה בחוה"מ איננה מועילה לרמ"א. ורק הספרדים מקילים (שו"ע תמ"ז, י' ומשנ"ב תנ"ב ס"ק י"ב).
 
כלי זכוכית, דורלקס פיירקס – הספרדים נוהגים להקל. להכשירם בשטיפה ובהדחה ותו לו. האשכנזים נוהגים להחמיר ולהצריך הגעלה, אם אלו הם כלים שבושל בהם. ואילו כוסות וכלי זכוכית, שהשתמשו בהם שימוש קר, משרים בקערת מים צוננים במשך 3 יממות רצופות. ולאחר כל יממה מחליפים את המים.
להלן פירוט אופן ההכשרה לכלי המטבח השונים:
כיור – עירוי מים רותחים מכלי שעמד על האש, או שבו הרתיחו את המים. והאשכנזים נוהגים להחמיר ולערות רותחים על אבן מלובנת (רמ"א תנ"א, ו'). או לחילופין, לעבור עם מגהץ על השיש שעליו עירו את הרותחים.
שיש במטבח – כנ"ל. אם קיים חשש של פגיעה בשיש, או בכיור, כתוצאה מעירוי ישיר של מים רותחים, רצוי לצפותו. ומי שמקל לערות מים חמים, אך לא רותחים, יש לו על מה לסמוך.
מקרר – ניקיון יסודי. מומלץ, במים חמים. ניקוי היטב של הגומי שמקיף את דלת המקרר והמקפיא. חורים שאי אפשר להגיע אליהם, ניתן לרסס חומר שפוגם אותם.
קומקום חשמלי – מילוי מים עד לגובה השפה והרתחתם.
מיחם של שבת – כנ"ל. לאחר שרתחו המים, יש לפתוח את הברז, על מנת להכשיר גם אותו. גם במיחם וגם בקומקום יש להסיר את האבנית לפני ההגעלה.
פלטה של שבת – נקיון יסודי וחימום לשעה קלה. רצוי לצפות בנייר כסף. ובמקרה שכזה, אין צורך אין צורך בחימום הפלטה לפני כן.
כיריים של גז – מבעירים, ניקיון יסודי והדלקה למשך כמה דקות. חצובות, ליבון קל על להבת הגז, או ציפוי בנייר כסף עבה.
כיריים חשמליות עם משטח זכוכית – לספרדים, שטיפה והדחה. לאשכנזים, רצוי להימנע מ24 שעות משימוש, להדליק את המבעירים בחום המירבי ולערות רותחים על אותם מקומות, שאין מתחממים בעת שהמבעירים דולקים.
כיריים אינדוקציה – לספרדים, כנ"ל. לאשכנזים, אם ניתן לרכוש תחתיות בגודל תחתית הסיר, יש לעשות כן. אם לאו, יש לשטוף היטב ולערות רותחים. יחד עם זאת, להקפיד בפסח, שלא יגלוש שום מאכל. וכך אין בליעה בסיר מן הכיריים. כי אין בליעה מכלי אל כלי בלי משקה ביניהם.
תנור אפייה – חימום בחום המרבי לשעה קלה. תבניות רצוי להחליף. אם אין אפשרות, יש להשאירם בתנור בעת הכשרתו. יחד עם זאת, לצפותן, או להניח בתוכן תבניות חד פעמיות.
תנור מיקרוגל – הרתחת חצי כוס מים, 3-2 דקות. במקביל, מומלץ להשתמש בימי הפסח בכלים מכוסים.
מדיח כלים – רצוי להימנע מלהשתמש, 24 שעות ולהפעיל עם חומר ב"הילוך סרק".
טוסטר – לא ניתן להכשיר לפסח.
קולט אדים – נקיון היטב משומנים, אין להשתמש בו לפסח.
מיקסר – נקיון יסודי של הקערה והגעלה. (שו"ע תנ"א, כ"ב)
מנגל גז – הבערה בחום המירבי לשעה.
מנגל חשמלי – כנ"ל. יצויין, כי בנושא זה נחלקו ראשונים ואחרונים. האם כי ברמת ליבון כזאת, שכן אין אפשרות להגיע לליבון אופטימלי של ניצוצות. ולכן, יש להימנע משימוש בפסח. אך כשנעשה שימוש, מותר, בדיעבד, גם למחמירים. כך גם יש להתייחס לרשת המנגל.
 
ד. שואב אבק.
יש לזכור לנקות היטב את תוכנו, כי שם מצטבר חמץ.
ה. ביעור חמץ.
אם ישנה כמות גדולה, שניתן לשמור לאחר החג, יש לכלול במכירה. כמות קטנה ניתן לפורר לתוך האסלה בשירותים, או לחילופין, לשפוך אקונומיקה, או נפט שיפגום את החמץ ולהשליך אל מיכל האשפה. כדאי לקיים בצוות ביעור חמץ בשריפה, בכמות קטנטנה ביותר באופן פרטי.
ו. טבילת כלים.
מקוואות הכלים עוברים, בדרך כלל, חיטוי. מי שחושש יכול להקנות את הכלי לגוי ולשאול ממנו לימי הפסח, עד יעבור זעם, ואז יטבול. (שו"ע יוד ק"כ, ט"ז. שו"ע או"ח שכ"ג, ז'.) ויש מקום להקל בדוחק להשתמש שימוש עראי בלי טבילה. (ערוה"ש יו"ד ק"כ, מ"א. אק ברמ"א יו"ד ק"כ ח', אין משמש כן.)
ז. שיעור המצה והמרור.
הכמות המינימלית של אכילת מצה בליל הסדר: כזית. נפח של 30 סמ"ק = כשתי קופסאות גפרורים של היום. וזהו גם שיעור המרור. המצת מכונה כשלוש מצה. במרור, עלה חסה גדול, או שני עלים קטנים. ברור, שלכתחילה, יש לאכול כ-5 זיתי מצה: 2 ב"המוציא", 1 בכורך, 2 באפיקומן. אם קשה, יוריד כזית אחד מן האפיקומן. אם גם זה קשה, יוריד כזית אחד בזמן ברכת "המוציא".
ח. מכירת חמץ.
ניתן לבצע מכירת חמץ באמצעות האינטרנט. מי שיצא לחל"ת ונאלץ לנטוש את מקום עבודתו, לימודיו, יכול למנות את הרב למכירת י"ג בניסן, שמשמעה, לחסוך ממנו את חובת בדיקת חמץ במקום ההוא.
 
"כימי צאתך מארץ מצרים, אראנו נפלאות!"( מיכה ז', ט"ו)
ויה"ר שנזכה לאכול מן הזבחים ומן הפסחים ובבניין ביהמ"ק שיבנה בב"א!
 
המקור לחומר שלעיל: הרב יוסף טולדאנו שליט"א, הרב יצחק הלוי קרנ"ש שליט"א, הרב דוד לאו, תמונות מאתר בכושרות.

חדשות ועדכונים

פניה למחלקה