אסור מן התורה להוציא איזה דבר מרשות היחיד לרשות הרבים, או להכניס דבר מרשות הרבים לרשות היחיד, כל שעוקר מרשות אחת ומניח ברשות השניה. וכן אם עוקר חפץ ברשות הרבים, ואחר שהעבירו ד' אמות ברשות הרבים הניחו, חייב משום מוציא. ומדברי סופרים אסור אף אם עקר ולא הניח, או הניח ולא עקר. (ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד קסא).
לחלק ניכר משיטות אין רשות הרבים מהתורה, אלא אם כן עוברים שישים ריבוא במקום אחד רחב טז אמה. על שיטות אלו אנו סומכים והעיר נחשבת ככרמלית. על ידי עירוב ניתן להפוך את העיר מכרמלית לרשות היחיד ועל ידי זה ניתן לטלטל בעיר ומחוצה לה בגבולות העירוב החופף עם עירובי ערים שכנות.
על ידי עירוב ניתן לתקן את "רשות הרבים" כדי שתהפוך להיות "רשות היחיד", ועל ידי כך יהיה מותר לטלטל בתוכה חפצים בלא הגבלה, וכן יהיה מותר לטלטל חפצים מתוך הבתים והחצרות אליה ולהיפך.
להלן התייחסות הלכתית לכל יציאה בשבת מתחום גבעת זאב:
נווה מנחם: העירוב עובר לאורך שביל הביטחון כך שהשביל בתוך העירוב של גבעת זאב.
שכונת נווה מנחם: משה"ב ולכביש ראשי קיים בנוסף גם עירוב עצמאי.
אין עירוב המחבר בין שכונת משה"ב לשכונת אגן האיילות.
הטיילת מתחנת דלק מנטה עד גבעון נכללת בעירוב גבעת זאב.
לגבעון ולהר שמואל ישנו עירוב נפרד ועצמאי.
להגיע להר שמואל מגבעון יש צורך בהנחת עירוב תחומין בערב שבת מבלי לטלטל בשבת.
הר שמואל:
במקביל לגדר הבטחון שמקיפה את היישוב מכל צדדיו.
האיזורים מסויימים ביישוב, צמחייה/הצללה/הטיה אלכסונית/רזולוציה מטושטשת, מסתירים בראיית על המיקום מדוייק של גדר הבטחון. קווים אלו סומנו בהערכה משוערת ולכן ייתכנו סטיות של מס' ס"מ מפה וולשם אך מצבים אלו נלקחו בחשבון ושורטטו קווים פנימיים יותר
בכל מקרה, מפה זו באה לתת סימון שללי של העירוב לשירות התושבים ואין להחשיבה לצרכים הלכתיים שהמציאות בשטח היא זו שקובעת.
